"לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוּ"ד הֵ"א בְּוָא"ו הֵ"א בְּיִחוּדָא שְׁלִים בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵה אָנֹכִי בָּאָה לְהַפְרִישׁ חַלָה תְּרוּמָה, כְּמוֹ שֶׁתִּקְנוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ".

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִישׁ חַלָּה תְרוּמָה (והאשכנזים אומרים: חַלָּה מִן הָעִיסָה).

ואז לוקחים חתיכה קטנה מן העיסה, מרימים אותה ואומרים:

"הֲרֵי זוֹ חַלָּה".

לאחר הפרשת חלה אומרים:

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיּוֹת. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ, ה' אֱלֹקֵינוּ וֶאֱלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁהַמִּצְוָה שֶׁל הַפְרָשַׁת חַלָּה תֵּחָשֵׁב כְּאִלּוּ קִיַּמְתִּיהָ בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ, וְתֵחָשֵׁב הֲרָמַת הַחַלָּה שֶׁאֲנִי מְרִימָהּ, כְּמוֹ הַקָּרְבָּן שֶׁהֻקְרַב עַל הַמִּזְבֵּחַ שֶׁנִּתְקַבֵּל בְּרָצוֹן. וּכְמוֹ שֶׁלְּפָנִים הָיְתָה הַחַלָּה נְתוּנָה לַכֹּהֵן וְהָיְתָה זוֹ לְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת, כָּךְ תִּהְיֶה לְכַפָּרָה לַעֲוֹנֹתַי, וְאָז אֶהְיֶה כְּאִלּוּ נוֹלַדְתִּי מֵחָדָשׁ נְקִיָּה מֵחֵטְא וְעָווֹן, וְאוּכַל לְקַיֵּם מִצְווֹת שַׁבָּת קוֹדֶשׁ וְהַיָּמִים הַטּוֹבִים עִם בַּעְלִי וִילָדֵינוּ, לִהְיוֹת נִזּוֹנִים מִקְּדֻשַּׁת הַיָּמִים הָאֵלֶּה, וּמֵהַשְׁפָּעָתָהּ שֶׁל מִצְוַת חַלָּה יִהְיוּ יְלָדֵינוּ נִזּוֹנִים תָּמִיד מִיָּדָיו שֶׁל הקב"ה בְּרוֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו וּבְרֹב אַהֲבָה. וְשֶׁתִּתְקַבֵּל מִצְוַת חַלָּה כְּאִלּוּ נְתַתִּיהָ לַכֹּהֵן. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מְקַיֶּמֶת מִצְוַת חַלָּה בְּכָל לֵב, כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ רַחֲמָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשָׁמְרֵנִי מִצַּעַר וּמִמַּכְאוֹבִים כָּל הַיָּמִים. אָמֵן".